בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ז׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ז׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ח׳:א׳ »
מקור תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ז׳:ב׳
7 הלכה: תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַטְבֵּעַ וָאֶבֶן. הָא בְאֶגּוֹז מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל. אָמַר רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה. אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. דָּבָר שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל מוּתָּר. כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. דָּבָר שֶׁהוּא מִיטַּלְטֵל מוּתָּר.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ז׳:ב׳
7 גמ' לא שנו. שאין פורפין לכתחלה דוקא אבן ומטבע אבל אגוז פורפין אפילו לכתחלה והא דקתני רישא פורפת דמשמע לכתחלה קאי על האגוז והא דתני בסיפא ובלבד שלא תפרוף לכתחלה קאי אאבן ומטבע:
8 כל דבר שהוא. בר טלטול לעצמו הוא דמותר לטלטל לצורך גופו ומקומו כמו אגוז אבל אבן אפי' הקצהו לכך אסור דלאו בר טלטול לעצמו הוא:
« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ז׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ח׳:א׳ »